מה עם הבלוג?

"מה עם הבלוג? מה עם הבלוג?" שאלה שהפסקתי באוגוסט לספור את כמות הפעמים שנשאלתי עליה.

אז לקחתי הפסקת כתיבה, אבל קפיצה קטנה לשוק הפשפשים העירה אותי והחזירה בי את החדווה לכתוב ולשתף.

מקום קסום שטוף אוצרות ושופע רעיונות, לא רק לשוחרי אספנות או אלו התרים אחר ספה או שולחן.
השוק פותח שעריו אל סיפורים שמעבר לים. רק הדמיון החופשי ייתן הסבר המניח את הדעת על מיני פריטים הזויים שראיתי בשיטוטי שם.

פריט נדיר אחד שתפס את עיניי היה בית בובות מיובא מגרמניה. בעל החנות לא היה. את מקומו תפסה בחורה צעירה שידיעותיה לא עלו על שלי.

בית בובות עשוי עץ

בית בובות עשוי עץ

מדובר בבית עץ שכולו עבודת יד מרשימה. אני מדמיינת שהיה זה אבא עם ידיי זהב ואהבה עצומה לביתו הקטנה. ואני מדמיינת איך הגיש לה את המתנה המקסימה הזו שהוא בנה במו ידיו וכל שבוע הוסיף איזה פריט ורהיט לבית פרי דמיונו: חתך עצים, גילף והדביק.
כמה מחשבה, השקעה ודיוק… מקסים!

השוק מלא בחפצים לוחשיי סוד ומספרי סיפור. הסיבוב בשוק פותח את הדמיון והיצירתיות.
רק להטות את האוזן ולפתוח את הראש.
בשיטוטי תופסים אותי חפצים צבעוניים. מבין ערמות הכלים, שלא הושקעה טיפת מחשבה באופן הצגתם, דגתי סיר אמייל אדום ודלי ירוק. ניגשתי לרוכל והתקבלתי בפנים עייפות ומבט תוהה "מה לי ולזבל הזה…"

ברור שהזבל הזה זו שכיית חמדה שמיד מצאה את מקומה אצלי בכוננית.
ואני שואלת: מה יותר יפה מלחבר שני צבעים משלימים?

מה יותר יפה מלחבר שני צבעים משלימים?

מה יותר יפה מלחבר שני צבעים משלימים?

הדלי קיבל תפקיד חשוב!

הדלי קיבל תפקיד חשוב!

הצבעים, הדמויות, סיפורים, זיכרונות, מחוזות רחוקים ומיני חפצים… כל אלו כולם מעוררי יצירה ומנגינה.
מקווה שחדוות הכתיבה לא תסתיים, אמשיך לכתוב ולשתף.
עד הפעם הבאה – מאחלת שנה אזרחית טובה – 2016 מאירה וצבעונית.

שלכם. בשמת

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>