מעשה בארגז תחמושת

מזג אויר חורפי ואינטימי זה זמן מעולה להתכנסות, ספר במיטה, פוך, קמין, כוס תה ולו ריד מתנגן מהסטריאו.
עצור, עצור, עצור גיטרות!  על כל אלה אמשיך לחלום.

אני מגויסת לשלושה ילדים צעירים ונמרצים הזקוקים לתעסוקה רבה.
ובכן – כל אם ואב יודעים כאשר בחוץ קר והכל מבוצבץ  זוהי שעתם היפה של משחקי הקופסא.
פאזלים, דמקה, שש-בש, דומינו, קלפים, פליימוביל, מי שייך למי, מי הולך לאן, שבצ-נא, לגו…. כל אלו מנת חלקנו בימי חורף גשומים ואינטימיים.
בעודי מגלגלת את ארגז הלגו למרכז החדר כדיי שהמלאכים יוכלו לפצוח בבניית עולמם הקטן מחלקי פלסטיק צבעוניים, נזכרתי בארגז התחמושת שקיבלתי מזוגי.2וכאן סיפורי מתחיל:
זוגי שיחיה מקבל פעם פעמיים בשנה זימון לחופשת מילואים באיזו מחלקת סיור בגדוד חי"ר.
קשה להתעלם מהניצוץ באישוניו עם קבלת המכתב מקצינת הקישור.
בתוך חוג חברותיי עלה לא פעם נושא המילואים ורעיונות לייצר גם לנו "שבוע מילואים" כזה שיאפשר לנו להעלם לאיזה שבועיים שלושה.

מילוט מהיר מתלאות היום יום, הפרידה מהכביסות, הידיעה שלא צריך להריץ ילדים בין חוגים וחברים, השקט ששורר בלי קריאות "אמא, אמא"…

אף אחת לא הביעה התנגדות לטייל בג'יפים, לישון באוהל, לבשל על גזייה, לשחק שש-בש לשתות קפה שבושל בפינג'אן, לא לעצום עין כל הלילה כשיד אחת חובקת בקבוק וודקה ויד שנייה חפונה בבקעות החמימות דרומית לבטן.
מה, זה לא תיאור מדויק של חייל מילואים?
מה גם שלרוקן מחסניות על מטרות קרטון זה יותר זול מפסיכולוג ונישמע גם יותר אפקטיבי.

בואו נעצור פה- כי הכי הרבה שאני יכולה לקחת זה איזו חופשת סוף שבוע וגם זה עם הרבה ייסורי מצפון וזה לא שאני באמת משחררת!

(תכלס אני מתה על ימי המילואים שלו. אני מסתדרת מעולה לבד עם שלושת המלאכים שלנו. אין לי מי שחולק עליי, אין לי עם מי לריב, אני מגלה כמה כוחות יש לי וכמה טוב אני ישנה באלכסון).

בזמן שהוא ממלא את ימי המילואים שלו ועל אף המרחק הרב – איני מרפה ושולחת אותו גם שם למשימות.
ובכל פעם בשובו הביתה הילדים שמחים לקראתו כי הוא ממלא אותם בסטיקלייטים מכל הצבעים ואני קיבלתי עוד ארגז תחמושת שאוכל לרקוח ממנו מטעמים.

ארגז תחמושת כבד מעץ הופיע בצבע חום. ניצבע לצהוב, הותקנו בו גלגלים (מפאת משקלו) ומיד קיבל מקום שלאחר כבוד, כי בכל בית עם ילדים דרוש: "ארגז לגו"!
1
הטיפ המדהים ממני אליכם – על מנת להקל על איסוף כל חלקי הלגו- לפרוש שמיכה עליה משחקים ובה מפוזר כל הלגו ובסיום המשחק נשאר רק לקפל את השמיכה ולדחוף אותה לארגז וחסכנו דקות ארוכות של איסוף ידני מייגע.

מסקנות הפוסט הזה:
1. אולי למילואים אני לא יוצאת אבל מורווחת מהם אני יוצאת מאוד!
2. בימי חורף גשומים כאשר אי אפשר לצאת לטייל ולשחק בחוץ סוף סוף אפשר להשוויץ בארגז הלגו ששיפצתי!
שנת 2016 מלאת אור וצבע. שנה טובה.

שלכם בשמת.

4 תגובות

  1. שקד

    אחותי, את אדירה!
    כל פעם מחדש את הורסת אותי עם ההומור השנון בטירוף שלך. אחד הפוסטים המעולים!
    שתהיה לך שנה מקסימה.
    אוהבת אותך, אחותך הקטנה.

  2. דינה

    מה עושים כשהוא מגיע לגיל 40 וקיבל פטור של כבוד???
    אין יותר אלכסון! אין יותר לבד :(
    יש לי ארגז כזה!! זרוק שנים מתחת לבית..
    לא נפתח מעולם.. אף אחד לא העיז…
    אז כניראה שהוא יהיה הפרויקט הבא!!
    תודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>