מפסח לפסח בלי לפסוח על דבר

פסח שוב כאן!
הפריים שעומד לנגד עיני – אשה בשמלת וינטאג' לבנה, סינר פרחוני, ידה הימנית אוחזת סמרטוט, השניה דלי, על הראש שפריצר חלונות, על האף שואב אבק, וניחוח אקונומיקה באויר, על הכיריים סירים, המצעים מעומלנים, הבית נקי ונפתרו רוב בעיות העולם…עצור כינורות!
טוב, אצלי (לצערי) זה ממש לא עובד ככה. המצווה הסופר גאונית של ביעור החמץ ונקיון הבית היא אחת ההברקות בהלכה היהודית. אני כמעט כל שנה מצליחה לעמוד בזה וכמעט כל שנה בפסח הבית כמעט נקי.
שוחרת עיצוב- אוהבת אסטטיקה, מעריצה יופי שכמותי, רק תנו לי לנקות ולסדר את הפינה שלי, את חלקת האלוהים הקטנה והמטופחת שלי שכל שניה ושניה אני מוכנה להתמסר אליה, לצבוע, לתלות, לרפד, לשפץ…

פסח אשתקד כתבתי על ההכנות לחג והדבר המרכזי שהעסיק אותי שנה שעברה (וכך גם השנה) – סידור השולחן ומשימת עיצוב הקשורה לבית.

סיימתי את הפוסט במשפט: "שתחל לה תקופה של צמיחה ופריחה, יופי, עצמה ועשייה"
את הפוסט לפסח 2016 אני רוצה להקדיש לאותו המשפט- סיכום של התקופה שהייתה בה לא מעט צמיחה והמון המון יופי ועשייה שעל חלקם כבר כתבתי.
בואו יחד נסכם שנה בתקווה שנקבל "תאבון" בריא לעוד ועוד עשיה ויצירה.

1. בגדי וינטאג'.
ראוי להתחיל עם העיסוק החדש שלי: ליקוט ביגדי וינטאג' (אמיתיים) מתוך אמונה שאלו בגדים איכותיים, מיוחדים ומחמיאים לגוף. כל בגד שהבאתי הוא פיס נדיר ואין כמותו על אף אחת.
השתתפתי בכמה ירידים והתארחתי פה ושם אבל הכי כיף בבית. נשים יפות הגיעו והיה כיף לא נורמלי להלביש ולחוות עם כל אחת ואחת את העצמה הנשית. זה נותן סיפוק עצום להזקיף כומתה של אישה ולראות את חיוכה נמתח על הפנים.

5 6

2. שיפוץ וחידוש רהיטים ישנים.
עיסוק ישן שלא נאמר מחלה קשה שאני סוחבת כבר שנים…
אין לי צורך להכביר במילים – התמונות מדברות בעד עצמן.

7

8

8

9

3. גרפיקה.
זו היתה שנה ממש מעניינת בתחום הגרפיקה: זה התחיל בשחיקה (בכל זאת למעלה מעשור אני טוחנת גרפיקה) ולאחרונה ניצנים של התאהבות ותחושת התחדשות. קמצוץ מהעבודות שהיו השנה ובחרתי לפי שני קריטריונים: אלו שאהבתי בגלל התוצאה ואלו שאהבתי בגלל הלקוח.

10.

4. מה חדש באוסף?
אני אספנית בקטע טוב. לא כפייתית. יודעת לזרוק ולשחרר כשצריך אבל יודעת להעריך פריטים שווים ובעיקר מעריכה פריטים שיש מאחוריהם סיפור טוב.
את קופסת כלי התפירה הזו אבא שלי בנה בעצמו בשנת 1959 כשהיה בן 13. קיבלתי אותה לפני 20 שנה מסבתי יחד עם מספריים וכפתורים שעדיין נמצאים בה.

12

11

מסיימת בברכת חג שמח.
שלא נפסיק ליצור וליזום, לסלול אפיקים חדשים ולהתרגש…
והכי חשוב – לאהוב!

 

2 תגובות

  1. יהודית לוריא

    בשמתי
    אין כמוך לעשייה, יצירתיות ודימיון עשיר. כרגיל הפוסט מושך ויפהפה ומתוכו משתקפת האהבה שלך לעיצוב.לאסטטיקה, לשמלות הייחודיות שלך ולרהיטים המקסימים שמקבלים חיות. הראיתי עכשיו לאבא את קופסת התפירה ותוך כדי שהוא מחייך ומתמוגג מנחת הוא אמר: "איזה כף שהקופסא נימצאת בידיים כאלה".

  2. דיקלה לאוק

    בשמת מקסימה ומוכשרת
    סוף סוף הזדמן לי לבקר בבלוג שלך
    כיף גדול, מלא השראה, צבע ועניין
    המשיכי ליצור ולעשות
    עוקבת;)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>